מחלת קושינג בכלבים

מחלת קושינג בכלבים (hyperadrenocorticism)

ד"ר טל מאייר, וטרינר
מרפאת דוליטל לחיות מחמד, וטרינר בכפר סבא.


מחלת קושינג בכלבים – Cushing's Disease נקראת גם "עודף פעילות בלוטת האדרנל" או "עודף פעילות יתרת הכליה".

המחלה נגרמת עקב עודף ייצור סטרואידים בבלוטת האדרנל (יתרת הכליה). בלוטת האדרנל אחראית על ייצור מספר חומרים שמשתתפים ברגולציה של פעילות הגוף הנורמלית.
שני הסוגים העיקריים של החומרים נקראים גלוקוקורטיקואידים ומינרלוקורטיקואידים.
מחלה אחרת שפוגעת גם היא בבלוטת האדרנל נקראת מחלת אדיסון (תת פעילות של בלוטת האדרנל) והיא מחלה הפוכה שגורמת לחוסר ייצור של חומרים אלה.

תפקוד בלוטת האדרנל

בלוטת האדרנל (יתרת הכליה) אחראית על ייצור מספר חומרים:

–          גלוקוקורטיקואידים – כמו למשל החומר הנודע ביותר קורטיזול, הם בעלי השפעה על סוכר, שומן ומטבוליזם של חלבון, הם אחראים על המנגנון החשוב שנקרא " fight or flight" – תגובה במצבי סטרס.

–          מינרלוקורטיקואידים – כמו למשל אלדוסטרון, אחראים על מאזן האלקטרוליטים בגוף (ובעיקר במצבי סטרס) ועוזרים בשמירת מאזן המים בגוף.

בכלב נורמלי, בלוטת יתרת המח מייצרת הורמון שנקרא ACTH, הורמון זה נותן את הפקודה לבלוטות האדרנל (יתרת הכיליה) לייצר הורמונים.

כאשר התהליך יוצא משליטה (המח נותן פקודות לייצר יותר מדי הורמונים 80-85% מהמקרים), או שבלוטת האדרנל מייצרת עצמאית יותר מדי הורמונים( 15-20% מהמקרים) מתפתחת מחלת קושינג.

כלבים בסיכון:

המחלה נחשבת כמחלה של כלבים בגיל הביניים וכלבים זקנים, המחלה קיימת גם בחתולים, אך נדירה יותר (אצל חתולים המחלה דומה, אך ב-80% מהמקרים החתול סובל במקביל גם מסכרת).
הגיל הממוצע אצל כלבים הוא 7-8 שנים (אך המחלה קיימת מגיל שנתיים ועד 16 שנה).
אין העדפה בין זכרים ונקבות.
לרוב (75% מהמקרים) מדובר בכלבים מתחת ל-20 ק"ג, כאשר הגזעים הנפוצים הם: פודל, תחש, טרייר, ביגל, בוסטון טרייר, רועה גרמני, לברדור ובוקסר.

סימני המחלה:

קושינג היא מחלה שמתפתחת לרוב לאט ובהדרגה.

  • הסימנים החיצוניים כוללים לרוב בעיות עור, התדלדלות פרווה, התקרחות ופצעים.
  • עליה בשתייה והשתנה – נקרא בשפה המקצועית PU/PD. הכלב שותה פי 2-10 מהרגיל וכתוצאה מזה כמובן משתין כמויות עצומות של שתן, בנוסף, הכלב מתקשה לשמור על שתן ו"בורח" לו שתן בבית עקב התמלאות מהירה של שלפוחית השתן.
  • עליה בתאבון – עליה בכמות הקורטיזון גוררת עליה בתאבון. הכלבים מתחילים להראות סימני רעב, לגנוב מזון, לאכול מהפחים ועלולים להראות תוקפנות כלפי אוכל.
    העלייה בתאבון עלולה "לבלבל" את הבעלים כיוון ש"כלב אוכל הוא כלב בריא…"
  • הגדלת הבטן – נובעת מהגדלת הכבד מצד אחד יחד עם הצטברות שומן בבטן וחולשת שרירים מצד שני. נקרא גם "בטן בירה".
  • אבדן שיער ועור דק- בין 50% ל-90% המכלבים עם קושינג סובלים מבעיות עור ופרווה, העור הדק נוטה להיפצע וזמן החלמת הפצעים מאוד ארוך.
  • עליה בהלחתה, זיהומי שתן חוזרים וירידה בפעילות המינית גם הם סימנים, אך פחות נפוצים.

את המחלה אנו מחלקים ל-2 מופעים:

  1. מחלה שנובעת מהמח ונקראת PDH – בלוטת יתרת המח מייצרת יותר מדי הורמון ACTH, הורמון זה מגרה את האדרנל להפריש גלוקוסטרואידים. המחלה נרגמת לרוב עקב גידול ביתרת המח. סוג זה של קושינג אחראי ל-80% מהמקרים בכלבים.
  2. מחלה שנובעת מבלוטת האדרנל עצמה – לרוב נגרם עקב גידול בבלוטת האדרנל, גידולים אלה אחראיים על 20% ממקרי הקושינג.
  • ישנה אפשרות נוספת בה מחלת הקושינג נגרמה עקב מתן תרופות (סטרואידים) והיא נקראת איאטרוגנית. מחלה זו נעלמת כאשר מורידים בהדרגה את מינון התרופות.

אבחון:

כל כלב עם חשד לקושינג צריך לעבור בדיקות דם מקיפות ובדיקת שתן.
לרוב בבדיקות הדם אנו נראה עליה באנזימי הכבד (ALP,ALT) ועליה בכולסטרול ובבדיקות שתן – שתן מאוד מדולל.

על מנת לאבחן באופן ספציפי את המחלה ישנן מספר בדיקות שניתן לערוך. לעיתים יש צורך ביותר מבדיקה אחת על מנת להוכיח או לשלול את המחלה.

בדיקות ספציפיות לאבחון המחלה:

  • מבחן ACTH – במבחן זה אנו מזריקים את ההורמון ACTH  המיוצר ע"י יתרת המח באופן נורמלי, ובודקים רמות קורטיזון לפני ואחרי ההזרקה. במקרים של מחלה יהיו תוצאות גבוהות מהנורמלי הן לפני ההזרקה והן לאחריה.
    הבדיקה גם משמשת באופן שגרתי לבדיקת השפעת הטיפול.
  • בדיקת יחס קורטיזון-קריאטינין בשתן – שתן נשלח למעבדה, אם היחס קורטיזול-קריאטינין גבוה מהנורמלי – מחשיד למחלה (אולם ישנן סיבות נוספות שעלולות לגרום ליחס לא תקין ולכן מצריך בדיקות נוספות).
  • הזרקת רמות נמוכות של דקסמטזון – במבחן זה אנו מנסים לדכא את פעילות האדרנל (והקטנת ייצור הקורטיזון) ע"י הזרקת סטרואידים ברמות נמוכות. במקרי קושינג לרוב לא יהיה דיכוי בייצור לעומת מצב נורמלי.
    ישנה בדיקה דומה בה מזריקים רמות גבוהות של דקסמטזון (משמש בעיקר לאבחנה בין סוגי הקושינג השונים)
  • אולטרסאונד בטן – מאפשר "הסתכלות" על כל אברי הבטן, ובעיקר על בלוטות האדרנל – צורה וגודל. בדיקה זו עוזרת לנו להבחין בין סוגי המחלה השונים (גידול באדרנל לעומת גידול במח).

טיפול:

טיפול כירורגי אפשרי כאשר הגידול הוא בבלוטת האדרנל ולא פלש לאיברים או כלי הדם הסמוכים, אם כי מדובר בניתוח קשה ומורכב מאוד.

טיפול לא כירורגי הוא הטיפול הנפוץ ביותר במחלת קושינג, מאחר ו-80% מהגידולים הם גידולים של בלוטת יתרת המח. הטיפול הינו טיפול תרופתי הניתן לפה והוא יעיל בכל סוגי הגידולים, לכן לא תמיד הווטרינר יבצע את האבחון המלא למציאת סוג הגידול ומיקומו.

סוגי התרופות המקובלות כיום:

  • לייזודרן – Lysodren  / מיטוטאן – Mitotane  – הטיפול שהיה הנפוץ ביותר עד להופעתה של תרופה חדשה יותר (ראו בהמשך). התרופה למעשה הורסת את בלוטת האדרנל בדומה לטיפול כימותרפי, בתחילה מתחילים במינון גבוה כל יום, ואח"כ יורדים במינון.
    התרופה זולה יחסית, אך בעלת תופעות לוואי מסוכנות, ולכן מצריכה ניתור קבוע, בדיקות דם וקשר טוב וקבוע בין הבעלים לוטרינר. לעיתים יש צורך בשינוי המינון על פי בדיקות הדם והסימנים הקליניים.
  • טרילוסטאן – Trilostane / ווטוריל – Vetoryl –  התרופה החדשה והמקובלת ביותר כיום לטיפול בקושינג.  היא יקרה יותר, אך בטוחה יותר לשימוש, ובעלת תופעות לוואי קלות יותר.
    התרופה פועלת במנגנון של "הפרעה" בסינתזת הסטרואידים ולכן מינונם בדם נשמר נמוך יותר.
    גם בשימוש בטרילוסטאן יש צורך במעקב צמוד, בדיקות דם חוזרות והתאמת המינון מדי פעם.

לסיכום:

מחלת קושינג היא מחלה שפוגת בעיקר בכלבים בגיל הביניים וכלבים זקנים.

סימני המחלה העיקריים הם עליה בשתייה והשתנה, עליה בתאבון, בעיות עור והקרחה.

ישנם מספר סוגי בדיקות לאבחון המחלה וכן מספר טיפולים אפשריים.

למידע נוסף, בדיקה, טיפול וייעוץ בנושא קושינג בכלבים, אנא צרו קשר עם המרפאה ונשמח לעזור

מרפאת דוליטל לחיות מחמד

וטרינר בכפר-סבא

תל חי 31, כפר סבא

077-4406645

http://www.mayer-vet.com



תתי עמודים