עוויתות / אפילפסיה בכלבים וחתולים

אפילפסיה בכלבים וחתולים

ד"ר טל מאייר, וטרינר
מרפאת דוליטל לחיות מחמד, וטרינר בכפר סבא.

מהי אפילפסיה?

אפילפסיה היא מצב של אירועי עווית חוזרים (עוויתות). עווית מוגדרת כירי לא מותאם של נוירונים במח בחלק שנקרא צרברום. ה"ירי" הוא בעצם הפעלה לא תקינה של העצבים.

אפילפסיה מולדת מופיעה לרוב בגיל 6 חודשים ועד 5 שנים, לרוב בגילאי 2-3 שנים.

למה קורה התהליך בכלב זו שאלה שעדיין אין עליה תשובה, אולם התהליך דומה ואולי אף זהה לזה שקורה בבני אדם. כנראה שהבעיה נובעת מחוסר איזון כימי של נוירוטרנסמיטורים במח, ולכן אין תיאום בין הנוירונים.

גורמים לעוויתות:epilepsi 1

עוויתות יכולות להיגרם ממספר רב של סיבות, לכן יש לנסות ולבצע אבחון לגורם, או לפחות לשול גורמים נפוצים אחדים:

  • פגם מולד במח

  • רמות סוכר גבוהות מדי בדם (סכרת) או נמוכות מדי בדם

  • רמות חמצן נמוכות בדם, שיכולות להיגרם עקב אנמיה, בעיית לב, בעיות נשימה וכו'.

  • בעיית כליות

  • בעיית כבד

  • מחלות זיהומיות (כמו למשל כלבלבת או כלבת)

  • גידול מח

  • הרעלות (אנטי-פריז, עופרת, שוקולד וכו')

  • חום גבוה מאוד או נמוך מאוד

  • פגיעת ראש או פגיעה באספקת הדם למח

  • תרופות מסויימות

  • חוסר בסידן (בעיקר אצל נקבות מניקות)

  • אפילפסיה ראשונית או אפילפסיה אידיופטית

סוגי עוויתות:

  • עווית חלקית – עווית שמשפיעה בדר"כ רק על אזור קטן או רק צד אחד בגוף.

    עווית חלקית יכולה להתבטא באופן קל מאוד כמו טוויצ'ים בפנים, גירוד אובססיבי או נשיכה עצמית של אזור גוף מסויים, אולם יכולה גם להיות מסובכת יותר ולגרום לשינויי התנהגות מוזרים כמו ייללות ממושכות, נשיכת אוויר ואגרסיביות ללא סיבה.

  • עווית כללית – משפיעה על הגוף כולו, לרוב נראה נפילה או שכיבה על הצד, איבוד שליטה על סוגרים, רעד, תנועות או חוסר שליטה בשרירים ויכול גם להופיע ריור.

    בזמן העווית הכלב אינו מודע לסביבה או לעצמו.

כאשר יש מספר עוויתות שמתרחשות אחת אחרי השנייה, ולעיתים ללא פרקי התאוששות (נראה שעוויתות ארוכות מאוד) אנו קוראים למצב "סטטוס אפילפטיקוס – 'Status Epilepticus' והוא מצב חמור וקשה שמסכן חיים.

בעיקרון, עווית בודדת איננה מסכנת חיים, אולם מצב של סטטוס אפילפטיקוס עלול להסתיים במוות ולכן מצריך טיפול רפואי מיידי.

שלבי העווית:

  • שלב מקדים – אם מצליחים להבחין בשלב זה, ניתן לראות שינויי התנהגות שאורכים בין מספר דקות למספר שעות. הסימנים יכולים לכלול: חוסר מנוחה, צעידות, חיפוש תשומת לב, ריור, בכי והתחבאות.

  • אירוע – זו העווית עצמה.

    עווית חלקית יכולה לכלול: התרגשות יתר, הקאות, ריור, ריצה במעגלים, התמוטטות, חוסר קואורדינציה של שרירים, או עווית מלאה.

    האירוע אורך לרוב מספר שניות ועד 5 דקות.

  • פוסט אירוע – ההתאוששות מתחילה מייד לאחר סיום האירוע, הכלב עלול להראות חוסר התמצאות, חוסר קואורדינציה, עיוורון זמני, צמאון ועוד.

    שלב זה אורך לרוב בין מספר דקות למספר שעות (במקרים נדירים אפילו ימים).

נדיר שכלב הופך להיות תוקפני בזמן עווית, לרוב ההיפך הוא הנכון, הכלב יבוא לחפש את קרבת הבעלים ואת הנחמה שלהם (עוד בשלב המקדים), בזמן העווית הכלב אינו מודע למתרחש ולאחריו שוב הוא זקוק לקרבת הבעלים.

מה מתחיל עווית?

הגורם אינו יודע, אולם אצל כלבים רבים העווית מתחילה כשהכלב בהתרגשות (בעלים רבים מדווחים שהעווית מתרחשת כאשר משחקים עם הכלב בכדור, או כשהילדים חוזרים מבית הספר).
יש כלבים שהעווית מתחילה אצלם תוך כדי שינה, וחשוב להבדיל בין עווית לבין חלום שהוא דבר נורמלי: כלב ישן (חולם) לא נובח ולא רועד. כלב ישן ניתן להעיר, כלב בעווית – לא.

אבחון:

  • ראשית יש צורך בהיסטוריה מפורטת (תיאור מפורט של הבעלים על כל המתרחש לפני, תוך כדי ואחרי האירוע).

  • הווטרינר יבצע בדיקה נוירולוגית מקיפה.

  • בדיקות דם מקיפות מומלצות מאוד על מנת לחפש או לשלול בעיות נפוצות שיכולות לגרום לעווית.

  • לעיתים יש צורך לבצע בדיקות הדמיה מתקדמות כמו CT או MRI

אם למרות כל הבדיקות שנערכו לא נמצאה סיבה לעווית, אנו מגדירים על המצב כאפילפסיה ראשונית (מולדת) או אידיופטית (ממקור לא ידוע).
אין למעשה בדיקה חד משמעית לאבחון אפילפסיה, אלא שלילה של כל הגורמים האחרים.

איזה מידע יעזור לווטרינר?
שאלות שהווטרינר ישמח לקבל עליהן תשובה על מנת לעזור בתהליך האבחון:

  • איך נראה הכלב בזמן העווית? (כדאי לצלם בווידאו אם אפשר).

  • כמה זמן נמשכת כל עווית ומה התדירות? (שוב ווידאו יעזור לאורך העווית).

  • האם יש סימנים שמופיעים רק בצד אחד או חמורים יותר בצד אחד מול האחר?

  • האם לכלב היה חום?

  • האם הכלב נחשף לרעלים?

  • האם הכלב עבר טראומה לאחרונה? או אפילו שנים אחורה?

  • האם הכלב מחוסן?

  • האם הכלב היה לאחרונה בפנסיון עם כלבים אחרים?

  • האם לכלב יש סימנים נוספים של מחלה?

  • האם הכלב נעלם בשבועות האחרונים?

  • מתי ומה הכלב אוכל?

  • האם לכלב יש שינויי התנהגות לאחרונה?

  • האם העווית מגיעה תוך כדי או לאחר משהו קבוע כמו פעילות גופנית? אכילה? התרגשות? שינה?

  • האם לכלב מראה סימנים מיוחדים לפני או אחרי אירוע העווית?

האם יש כלבים שמועדים יותר לעוויתות?

ישנם מספר גזעים בהם יש שכיחות גבוהה יותר של אפילפסיה. חלק מהגזעים הם:
ביגל, רועה גרמני, סטר אירי, פודל, סנט ברנרד, ספרינגר ספנייל, מלאמוט והאסקי, קוקר, קולי, דאקל, גולדן ולברדור רטריבר.
במידה ולכלבים אלה יש אירועי עווית  – מומלץ לא להרביע אותם! מאחר ויש כנראה הורשה של הנטייה לאפילפסיה.

טיפול באפילפסיה:

הטיפול באפילפסיה אינו מיידי וההחלטה להתחיל טיפול תלויה בחומרת העווית ובתדירות.
במצבים קלים, לרוב אנו לא מתחילים בטיפול, במקרים קשים – יש להתחיל טיפול מיידי, ולעיתים אף לאשפז את הכלב.

הטיפול באפילפסיה אינו מרפאה את המחלה!
מטרת הטיפול היא להפחית את תדירות האירועים, להפחית את חומרתם ואת אורכם.

הטיפול באפילפסיה הוא טיפול דרך הפה (כדורים ו/או סירופ). כל כלב מגיב אחרת לטיפול ויש להתאים את הטיפול המתאים / הקומבינציות המתאימות לכל כלב ע"י הווטרינר.
בשבועות הראשונים לטיפול תיתכן ישנוניות ועייפות עקב התרופות, אולם זה עובר בדר"כ תוך 2-3 שבועות.

התרופות הנפוצות ביותר לטיפול באפילפסיה הן פנוברביטל (phenobarbital) ופוטסיום-ברומיד (KBr). אפשר לתת כל אחת בנפרד, או לשלב ביניהן.
טיפול באפילפסיה יש לתת כל יום! לכל חיי הכלב!
מדי פעם יש לוודא שרמות התרופה בדם נכונה ע"י בדיקות דם תקופתיות.

יש ווטרינרים רבים שנותנים לבעלי הכלב מזרק עם ווליום שאותו יש להזריק לכלב (לתוך פי הטבעת) בעת התקף על מנת להרגיע את הכלב ולקצר את משך העווית. מדובר בטיפול חד פעמי לזמן ההתקף בלבד, ואינו משנה את הטיפול הקבוע אותו יש לתת כל יום.

הפסקת התרופות הקבועות עלולה לגרום להופעת עוויתות! לכן אסור להפסיק טיפול או להחמיץ טיפולים.
ישנן גם תרופות נוספות לטיפול באפילפסיה, אולם אלא ניתנות לרוב עם התקדמות המחלה או חוסר תגובה של הטיפול הראשוני שניתן, בין התרופות הנוספות ישנן: Felbamate, Gabapentin, Levetiracetam (Keppra).

במקרים קשים של עוויתות ארוכות או סטטוס אפילפטיקוס יש צורך בהזרקת תרופות לווריד ואף אשפוז והרדמת הכלב על מנת לתת למח להתאושש.

לתרופות אנטי-אפילפטיות עלולות להיות תופעות לוואי בעיקר פגישה בכבד, לכן הווטרינר ימליץ פעמים רבות על בדיקות תקופתיות לתפקודי כבד.

בערך 20-30% מהכלבים יזדקקו לטיפול נוסף מלבד פנוברביטל.

מה לעשות בזמן התקף אפילפטי של הכלב?

  • קודם כל – להישאר רגועים!

  • בשום פנים ואופן אין להכניס את היד לפה של הכלב! זה לא יעזור לכלב, ואתם עלולים להנשך! (למרות האמונה – הלב לא ינשך את הלשון בזמן ההתקף).

  • על מנת למנוע פציעה של הכלב, יש להרחיק ממנו חפצים חדים, ניתן לשים סביבו שמיעה או חומר רך ומבודד אחר.

  • אם הכלב לא על הריצפה – כדאי להוריד אותו שלא ייפול.

  • מומלץ להרחיק ילדים או בע"ח אחרים מאזור.

  • צפו בכלב, מומלץ אפילו לצלם בווידאו. אם העווית ארוכה מ-3 דקות, או שיש מספר עוויתות אחת אחר השנייה – צלצלו לווטרינר וגשו לקבלת טיפול רפואי. במידה ויש מזרק ווליום בבית – מומלץ להזריק לפי הטבעת. עוויתות ארוכות או רצף של עוויות עלולות להיות מסוכנות ולהוביל למוות.

  • בעווית קצרה, חד פעמית – אין צורך להבהל. מומלץ לעדכן את הווטרינר על מנת שיעדכן בתיק הרפואי וייתן המלצות ע"פ הצורך.

  • חשוב לתעד את התאריך, שעה, אורך, וצורת העווית ביומן, רצוי גם לצלם.

לסיכום:

אפילפסיה היא מצב של עוויתות. העווית היא בעצם הפעלה לא תקינה של העצבים.
העוויתות יכולות להיגרם מסיבות רבות המופיעות במאמר, או עקב בעיה מולדת (אפילפסיה).
חשוב לעקוב ולתעד את אירועי העווית ולנהל יומן.
חשוב לאבחן ולנסות למצוא או לשלול את גורם העווית.
כלבים וחתולים שמקבלים טיפול תרופתי- חייבים לקבל אותו לכל החיים ואסור להפסיק טיפול ללא יעוץ נוירולוגי!

אנו נשמח לעמוד לרשותכם לשאלות נוספות וכמובן בדיקות וייעוץ בנושא אפילפסיה ועוויתות בכלבים וחתולים.

מרפאת דוליטל לחיות מחמד

וטרינר בכפר-סבא

תל חי 31, כפר סבא

077-4406645

http://www.mayer-vet.com



תתי עמודים