אסתמה ודלקת הסימפונות בחתולים

אסתמה ודלקת הסימפונות בחתולים

דר. טל מאייר – מרפאת דוליטל כפר-סבא.

אסתמה היא אחת ממחלות הנשימה הנפוצות ביותר בחתולים. המחלה משלבת היפראקטיביות, דלקת וחסימה של דרכי  הנשימה.

לרוב הסימנים נעלמים או מגיבים עם הטיפול, כלומר אחת האבחנות של אסתמה היא העובדה שזה בא והולך עם הטיפול.

מטרת מאמר זה היא לתאר את הסימנים, את האבחון והטיפול לאסתמה בחתולים.

מי החתולים בסיכון?

חתולים בגילאים 2-8 שנים הם בקבוצת הסיכון לאסתמה.
נקבות בעלות סיכון כפול מאשר זכרים.
חתולים סיאמים וחתולי הימלאיה בעלי סיכון מוגבר.

התפרצות של אסתמה יכולה לקרות בכל עונה בשנה, ובכל חתול התפרצות המחלה מתרחשת בזמן אחר.
שכיחות המחלה המשוערת היא פחות מ-1% מכלל החתולים.

מהם סימני המחלה?

הסימן הנפוץ ביותר הוא שיעול. הסימנים משתנים בטווח רחב, החל מאירוע חד פעמי של שיעול וחרחורים ועד שיעול וחרחורים כרוניים.

לעיתים ניתן לראות את החתול עומד עם הצוואר מתוח קדימה בזמן השיעול.

בהתקפים קשים חתולים עלולים לסבול מקשיי נשימה ולנשום נשימה כבדה עם פה פתוח.

במקרים בהם השיעול חריף, תיתכן הקאה לאחר סיום השיעולים.

מה גורם לאסתמה בחתולים?

ישנם גורמים רבים שחשודים בגרימת אסתמה בחתולים, וישנם מחקרים רבים שעוסקים בשאלה זו ובמציאת הגורם הספציפי לאסתמה.
לחתולים הסובלים מאסתמה יש לרוב דלקות כרוניות של קיר רקמת הסמפונות בריאות. רקמה זו עלולה להגיב בתגובת יתר לאלרגנים מסויימים, וירוסים או חיידקים שגורמים דלקת ויצירה מוגברת של ריר.

תגובת הדלקת יחד עם הפרשה עודפת של ריר גורמת להיצרות דרכי האוויר וסימני המחלה מוחרפים כתוצאה מכך.

ישנם אלרגנים שכבר הוכחו כקשורים לאסתמה, ביניהם: עשן, ספריי לחרקים, ספריי לשיער, אבק, אבקה לפרעושים, חול של חתולים, חומרים לניקוי וחידוש שטיחים, פוך נוצות, בשמים מסויימים ועוד…

מחקרים אחרים מצאו אבקנים של צמחים מסויימים שחשודים בגרימת התקפים.
חתולים מסויימים עלולים לקבל התקף אסתמה כתוצאה מאכילה של מזון, בדר"כ על בסיס של דגים שכנראה מכיל רמות גבוהות של היסטמינים.
זיהומים חיידקים, מיקופלסמה ווירוסים שונים עלולים גם הם לגרום להתקף אסתמה בחתולים.

אבחון המחלה

אבחון של אסתמה מתבצע ע"י שילוב של הסימנים הקליניים, צילומי רנטגן לשלילת גורמים אחרים לשיעול והתגובה לטיפול.

צילומי בית חזה יכולים להראות דלקת והצרות של הסמפונות בריאות ושינויים נוספים המתאימים למצב של אסתמה.

מאחר וישנן מחלות נוספות שעלולות להראות דומה, מומלץ לבצע בדיקות נוספות כמו בדיקות דם (ספירה ופאנל) ולעיתים בדיקות לחיידקים וכו'.

טיפול וטרינרי באסתמה של חתולים

המטרה של הטיפול הווטרינרי היא להפחית את ההפרשות, לשפר את זרימת האוויר ולהפחית את הסימנים הקליניים.

אצל חתולים שסובלים מעודף משקל חשוב לעשות דיאטה והורדת משקל.

טיפול תרופתי מומלץ לעשות במשאף (בדומה לטיפול אצל בני אדם), ניתן להשיג משאף מיוחד לחתולים (Aerokat), כך שהתרופה בעצם מגיעה לדרכי הנשימה ברמות גבוהות (טיפול מקומי), תופעות הלוואי בצורה כזו מופחתות מאוד.
מהירות התגובה לטיפול גם היא גבוהה בטיפול מקומי (יותר מהר מאשר מתן תרופות דרך הפה או בזריקות).

התרופות הווטרינריות לטיפול באסתמה דומות לאלה שבשימוש הומני, מדובר על תרופות שמרחיבות את הסמפונות כמו: אלבוטרול (Albuterol), תאופילין (theophylline ) , טרבוטלין (terbutaline).

סטרואידים נשאפים גם הם בשימוש.

חתולים עם מחלה קשה יותר יזדקקו לטיפול בסטרואידים (פרדניזון לדוגמא) למשך 10-14 יום. כמובן שיש צורך במעקבים אצל הוטרינר והתאמת הטיפול לסימנים.

מקרים קשים מצריכים לעיתים אשפוז בבית חולים וטרינרי.

לסיכום

אסתמה של חתולים היא מחלה של דרכי הנשימה, מופיעה בעיקר בחתולים צעירים עד גיל הביניים. המחלה גורמת להיצרות של דרכי האוויר, לכן החתול מתקשה לנשום, משמיע צפצופים ושריקות, משתעל ועלול גם להקיא.
הגורם העיקרי למחלה הוא אלרגנים שונים. האבחון נעשה ע"י הוטרינר בבדיקה רפואית כללית יחד עם צילומי רנטגן ולעיתים בדיקות נוספות וכמובן התגובה לטיפול.

לרוב חתולים אסתמטיים יכולים לחיות חיים טובים עם טיפול מוצלח.



תתי עמודים