קדחת קרצית בכלבים – מחלת ארליכיה

קדחת קרצית בכלבים – הדבקה, אבחון, טיפול וסיבוכים

ד"ר טל מאייר, וטרינר, מרפאת דוליטל בכפ"ס

קדחת קרצית היא מחלה נפוצה מאוד בכל העולם. למחלה יש שמות שונים ברחבי העולם והיא נקראת גם: "מחלת כלבי הגישוש", "פאנציטופניה טרופית של כלבים", "קדחת דמית של הכלב" ואף "טיפוס של כלבים".

המחלה בכלבים נגרמת לרוב ע"י הריקציה Ehrlichia canis (או ע"י אחד מבני דודיו) וישנם טפילים ממשפחה זו שפוגעים במינים רבים של בעלי חיים כולל האדם.

הדבקה בארליכיה:

הטפיל עובר ע"י קרציות ובכלבים לרוב ע"י קרצית הכלב החומה (Rhipicephalus sanguineus ) שהיא הקרצית הנפוצה בארץ, ישנה קרצית נוספת שמעבירה את המחלה  ונקראת  Lone Star Tick (Amblyomma americanum) – קרצית נפוצה מאוד בארה"ב, אבל עד כמה שידוע לי לא קיימת בארץ.

הקרצית הצעירה, נקראת דם נימפה, עלולה להידבק בארליכיה אם היא ניזונה מבעל חיים חולה. לאחר מכן, כאשר היא עוברת לבעל חיים בריא, היא תדביק אותו במחלה. הטפיל יכול להישאר פעיל בתוך הקרצית עד 5 חודשים.

סימני המחלה:

למחלה ישנם 3 שלבים ולכל שלב יש סימנים אופייניים לו:

  • · השלב האקוטי – הסימנים מופיעים 1-3 שבועות לאחר העקיצה ע"י קרצית נגועה ויכולים להימשך 2-4 שבועות .

    בשלב הזה טפיל הארליכיה נכנס לתוך התאים הלבנים של מערכת החיסון ומתמקם בהם. תאים אלה נמצאים מלבד בזרם הדם גם בקשרי הלימפה, טחול, כבד ומח העצמות.

    טסיות הדם – תאים אשר אחראים לקרישת הדם נפגעים גם הם מהטפיל.

    כתוצאה מהזיהום בארליכיה, קשרי הלימפה, הכבד והטחול יכולים להיות מוגדלים.

    סימני מחלה אפשריים בשלב זה: אנמיה, חום, חולשה, דיכאון, חוסר תאבון, קוצר נשימה, כאבים בשרירים ובמפרקים ושטפי דם.

  • השלב התת קליני – כלבים שלא מצליחים להילחם בטפיל בשלב האקוטי נכנסים לשלב תת קליני שבו הכלב נראה בריא או עם סימני מחלה קלים כגון אנמיה.

    בשלב זה טפיל הארליכיה חי בטחול. השלב התת קליני יכול להימשך מספר חודשים ואף שנים!

    השלב התת קליני מסתיים באחת משתי דרכים: או שמערכת החיסון מצליחה להיפטר מהטפיל, או שהטפיל מנצח והכלב עובר לשלב הכרוני.

  • השלב הכרוני – יכול להיות מתון או חמור מאוד. הסימנים האופייניים הם: אבדן משקל, אנמיה, סימנים נוירולוגיים, דימום (דימום מהאף נפוץ מאוד), דלקות עיניים, בצקות (בעיקר ברגליים האחוריות) וחום שעלול להופיע.
    בדיקות דם יראו לרוב בשלב זה פגיעה בכל מדדי הדם (כדוריות דם אדומות, כדוריות לבנות וטסיות).

    מתוך התאים הלבנים, דווקא הלימפוציטים עלולים להופיע בכמות גדולה ולבלבל אותנו עם סוגים שונים של לוקמיה (סרטן הדם).

    המחלה עלולה לצוץ ולהופיע בעיקר במצבים של סטרס, ועלולים להופיע גם סיבוכים כמו דלקת מפרקים או פגיעה כלייתית.

הירידה בכמות הטסיות (אחראיות הקרישה) הוא הממצא המעבדתי הנפוץ ביותר בכל שלבי המחלה! בנוסף ניתן לראות שינויים ברמות החלבון בדם, עם ירידה של חלבון הדם הנקרא אלבומין ועליה של חלבון אחר הנקרא גלובולין.

מאחר וכל קרצית יכולה להעביר מספר מחלות, אנו עלולים להיתקל במקרים בהם הכלב נגוע ביותר ממחלת קרצית אחת, במצבים אלה הסימנים לרוב יהיו חריפים יותר.

אבחון קדחת קרצית:

האבחון מתבסס על הסימנים הקליניים הנפוצים יחד עם בדיקות מעבדה כלליות וספציפיות לריקציה.

  • בדיקת נוגדנים לארליכיה:

    ישנה בדיקת דם שמודדת את רמת הנוגדנים (חלבונים שנלחמים במחלות) הספציפיים כנגד ארליכיה, אולם לא ניתן לסמוך רק על הבדיקה הזו ע"מ להגיע לאבחנה מ-2 סיבות: האחת, בשלבי המחלה הראשונים הגוף עדיין לא ייצר נוגדנים כנגד המחלה ולכן נקבל תשובה שאין נוגדנים או שרמתם נמוכה. וגם במצבים בהם הכלב מאוד חולה הגוף לא תמיד מסוגל לייצר מספיק נוגדנים ע"מ לקבל תשובה חיובית בבדיקה.

    הסיבה השנייה היא שתשובה חיובית אינה בהכרח אומרת שהכלב חולה עכשיו במחלה – נוגדנים נשארים בדם חודשים ואף שנים, וייתכן שהכלב נחשף למחלה בעבר ולכן רמת הנוגדנים שלו גבוהה.

    ע"מ להתגבר על הבעיות האלה בבדיקה יש לבצע את הבדיקה פעמיים בהפרש של שבועיים.

  • בדיקת PCR לנוכחות DNA של הריקציה:

    הבדיקה בעצם בודקת נוכחות של הריקציה בדם הכלב. במידה והריקציה קיימת נקבל תשובה חיובית! (הבעיה היחידה היא שגם ריקציה מתה תיתן תשובה חיובית).

  • בדיקות דם כלליות ומשטח דם:

    כאמור בבדיקות דם כלליות יש סימנים מחשידים למחלה כמו ירידה משמעותית בכמות הטסיות, עליה בכמות הלויקוציטים ושינויים ברמות החלבון.

    בנוסף, משטח דם בו אנו מסתכלים על תאי הדם תחת המיקרוסקופ מאפשר לנו לראות את הריקציה בתוך התאים הלבנים. את הטפיל ניתן לראות לרוב רק בשלב האקוטי ורק באחוז נמוך יחסית של המקרים, לכן הבדיקה הזו בעלת אחוז גילוי נמוך יחסית.

טיפול בקדחת קרצית:

הטיפול המומלץ הוא באנטיביוטיקה מסוג טטראציקלין או דוקסיצילין.
מתן האנטיביוטיקה צריך להיות ל3-4 שבועות, למרות שהטבה בסימנים יכולה להופיע כבר אחרי מספר ימים. יחד עם הטיפול באנטיביוטיקה מומלץ לשלב זריקות של אימיזול / אימידוקארב.
בסיום הטיפול מומלץ לבצע בדיקות דם חוזרות ע"מ לוודא שאכן הצלחנו בטיפול.
כלבים מסויימים יצטרכו לקבל עירוי דם ו/או עירוי נוזלים לוריד, בהתאם לחומרת מחלתם.
סיכויי ההצלחה של הטיפול טובים אם הצלחנו לגלות את המחלה בשלב הראשוני האקוטי ויורדים דרמתית כאשר מגיעים לשלב הכרוני של המחלה.

כלבים מהגזעים רוע"ג ודוברמן-פינצ'ר בעלי רגישות למחלה ואצלם היא לרוב סוערת יותר.

חלק מהנזק הנגרם ע"י ריקציית הארליכיה קשור בעובדה שמערכת החיסון של הכלב מגיבה לריקציה שנמצאת בתוך התאים. תגובה זו עלולה להוביל למצב בו מערכת החיסון תוקפת את הגוף עצמו – מצב הנקרא "מחלה אוטואימונית".
במצבים כאלה בהם התפתחה מחלה אוטואימונית יש להוסיף לטיפול גם סטרואידים ותרופות נוספות שמעכבות את מערכת החיסון (במצבים אלו סיכויי הצלחת הטיפול יורדים משמעותית).

מניעה:

מניעת עליה של קרציות על הכלב היא המניעה הטובה ביותר!

חומרים שהורגים קרציות כמו אמפולות וקולרים הם מאמצעי המניעה המומלצים ביותר. אנו במרפאת דוליטל ממליצים על אמפולות מסוג אדווטיקס (נגד קרציות ופרעושים) או אמפולות מסוג ריוולושן (כנ"ל) בשילוב עם קולר קילטיקס.
ריסוס לסביבת הכלב גם הוא מומלץ אם הסביבה נגועה.

עדיין אין חיסון לקדחת קרצית.

קדחת קרצית באדם:

קדחת קרצית היא מחלה מדבקת לבני אדם! ומסוכת מאוד.

הסימנים הנפוצים לקדחת קרצית אצל אנשים כוללים: חום, רעידות, כאבי ראש וכאבי שרירים. סימנים נוספים יכולים לביות סחרחורות, חוסר תאבון,אבדן משקל,כאב בטן,שיעול,שלשולים ושינויים במצב המנטלי.

חשוב לציין: המחלה לא עוברת מהכלב ישירות לאדם! אלא ע"י קרצית נגועה שעוקצת אדם.

המחלה בבני אדם נקראת "קדחת בהרות" והיא נפוצה מאוד בארץ.

למידע נוסף, בדיקה וייעוץ בנושא קדחת קרצית, אנא צרו קשר עם המרפאה ונשמח לעזור

מרפאת דוליטל לחיות מחמד

תל חי 31, כפר סבא

077-4406645

http://www.mayer-vet.com



תתי עמודים

ליצירת קשר ב- whatsapp

ליצירת קשר

צרו איתנו קשר