איך לאלף גור להפסיק לנבוח בטירוף?

איך לאלף גור להפסיק לנבוח בטירוף?
מצד אחד, החיים עם כלב הם חוויה מאלפת, ובמיוחד כשמדובר על גור צעיר שמתפתח ביחד אתכם והופך לחבר נאמן לכל החיים. מצד שני, כשהגור לא מפסיק לנבוח, קשה לראות את הרגעים היפים, והרעש עלול להטריף כל אחד ואחת.
הבשורות הטובות הן שנביחות בלתי פוסקות הן לא גזירת גורל. יש פתרונות אפקטיביים מאוד לבעיה, כאלה שגם מספקים לכם שקט וגם משמרים את היכולת של הגור להביע את עצמו – וכאן בעמוד תמצאו מידע מקיף בנושא שמטריד אנשים רבים.

למה גורי כלבים נובחים?
קודם כל חשוב להבין למה בעצם הגור נובח. באופן עקרוני, נביחות הן אחד מאמצעי התקשורת של כלבים, ביחד עם דרכי תקשורת לא מילולית (מנח הגוף, מבע העיניים, מצב האף, הפה, הלשון ועוד).
כלבים נובחים כשהם מפחדים, כשהם כועסים, כשהם רעבים, כשהם שמחים, כשהם מזהים סכנה, כשהם חשים מצוקה, כשהם מפחדים, וזו רק רשימה חלקית של הרגשות והתחושות שגורמות להם לייצר מה שנתפש אצלנו כ"רעש".
בנוסף כלבים עשויים לנבוח כדי לסמן טריטוריה. כשמבינים שעבור כלבים נביחות הן אמצעי ביטוי וגם אינסטינקט, מבינים גם שאין טעם לכעוס על גור כלבים כשהוא מתחיל לנבוח. הגור לא יבין את הכעס, ולא ישנה את ההתנהגות שלו (ואף להפך: הכעס שלכם עלול להעצים את הרגשות, ולהגביר את הנביחות).

זיהוי הגורם לנביחות
הפעולה הבאה שכדאי לבצע היא לנסות לזהות את הרגש או התחושה שגורמים לכלב לנבוח. לשם כך חשוב להיות קשובים לכלב ולהיכנס לראש שלו. אם מדובר בצורך פיזי, תוכלו לספק את אותו צורך והנביחות מן הסתם ייפסקו – אבל מומלץ לפעול הפוך. כלומר, קודם להרגיע את הכלב, להגיד לו (בשקט, בלי כעס) "די לנבוח", ורק אחרי שהוא משתתק לתת לו אוכל, לצאת איתו לטיול, לשחק איתו וכו' – על-מנת שלא ייווצר אצלו במוח חיבור בין נביחות לבין תגובה חיובית.
קשב לכלב מאפשר גם להקדים תרופה למכה: אם תצליחו לזהות מראש את המצבים שבהם הגור מתחיל לנבוח, תוכלו למנוע אותם (למשל לצאת איתו לטיול במועדים קבועים ובתדירות גבוהה מספיק, או לדאוג שתמיד יהיה לו אוכל).

הוצאת אנרגיות
דרך נוספת להפחית את תדירות הנביחות היא לגרום לכלב להוציא אמון אנרגיות (טריק שהורים רבים מיישמים על ילדים קטנים, או לפחות מנסים ליישם…). כלב נבחן שיוצא לטיולים ארוכים בסביבה עם המון גירויים, רץ, משחק, קופץ ומשתולל חוזר הביתה כשהוא עייף – וסביר להניח שהוא ינבח פחות.

להרגיל את הכלב לציית לפקודות
כל כלב, ובפרט גורים צעירים שהמוח שלהם גמיש יותר (כמו אצל ילדים), יכול ללמוד פקודות בסיסיות. באופן טבעי הפקודה המתאימה היא "שקט", אבל עוד קודם לכן כדאי ללמד את הגור דווקא את הפקודה ההפוכה, "לנבוח".
איך עושים את זה? כשהכלב נובח, תגידו לו "לנבוח" (אפשר כמובן גם לבחור מילה אחרת, ולדבוק בה). כשהוא נובח אחרי הפקודה, צ'פרו את הגור עם חטיף או ליטוף. חזרה על הפעולה הזו במשך מספר שבועות תרגיל את הכלב לשייך את הנביחות למילה "לנבוח" או למילה האחרת שבחרתם.
כשזה קורה, אפשר לעבור לשלב הבא: כשהכלב נובח, תגידו לו "שקט". כשהוא מפסיק לנבוח תגידו לו שוב "שקט", ותנו לו חטיף או צ'ופר אחר. בהדרגה הוא ילמד לקשר את המילה "שקט" להפסקת הנביחות ולחיזוק החיובי, ובהמשך ישתתק למשמע המילה הזו, גם בלי חטיף. זהו עיקרון ההתניה שמפעיל את הכלבים (ובעצם גם אותנו…).

אילוף כלבים חרדתיים / תוקפניים
כשהכלב נובח כתוצאה מחרדה כלשהי, או מתוך תוקפנות (שגם היא עשויה להיות תוצר של חרדה, אבל לא רק) – הפתרון המומלץ הוא אילוף מקצועי. בדיוק כפי שלאדם שסובל מחרדה כזו או אחרת, ההמלצה היא לפנות לטיפול מקצועי, גם הכלב זקוק לעזרה של מומחה.
תהליך אילוף של גור כלבים נמשך בדרך כלל זמן קצר יחסית, מפני שכאמור אצל כלבים צעירים עדיין לא התקבעו הרגלים בעייתיים, והם מצליחים להשתנות במהירות. התהליך יכלול חשיפה הדרגתית ומבוקרת לגורמי החרדה, וביסוס תקשורת מדויקת עם הכלב כך שאפשר יהיה להנחות אותו לא לנבוח. חשוב להדגיש שאילוף בגישה מודרנית לא כולל עונשים או אמצעים כגון קולר חנק, אלא מבוסס על אינטראקציות חיוביות שנמצאו כאפקטיביות מאוד.
** מידע זה מובא לכם באדיבות פורטל טופ אילוף