דלקות שתן בכלבים

דלקות שתן נפוצות בכלבים (כ-14% מהכלבים ידבקו במהלך חייהם). לרוב מדובר בזיהום בשלפוחית השתן, אך ישנם מקרים בהם יש עליה של הזיהום עד לכליות, כל זיהום בדרכי השתן מצריך בדיקת וטרינר.

מערכת השתן מורכת ממספר מרכיבים:

כליות – מסננות את הדם ומפרישות נוזלים ופסולת. הכליות אחראיות על מאזן המים בגוף. מהכליות יוצאים שני אורטרים (ימני ושמאלי) שתפקידם להוביל את השתן מהכליה אל שלפוחית השתן.

שלפוחית השתן– מאגר השתן בגוף, תפקיד השלפוחית הוא לאגור את השתן עד למועד הריקון הרצוי.

אורטרה – צינור השופכה – מוביל את השתן משלפוחית השתן החוצה.

גורמים לזיהומי שתן:

לרוב מדובר בזיהום חיידקי עולה עד לשלפוחית השתן, או אפילו עד הכליות.

מנגנוני ההגנה הטבעיים של מערכת השתן מונעים באופן נורמלי את חדירת החיידקים ואת ההתרבות שלהם.

גורמי סיכון לזיהומי שתן:

ישנן מספר מחלות שגורמות לעליה בשכיחות דלקות שתן, אלה כוללות: מחלות הורמונליות כגון: קושינג (עודף פעילות של בלוטת האדרנל), סכרת, כשל כליות וגידולים בשלפוחית השתן.

מצבים בהם יש שינוי של מבנה אברי המין, עלול להגדיל את הסיכון לזיהומי שתן.

אבנים בדרכי השתן עלולים להיגרם ע"י דלקות שתן או לגרום לדלקות שתן.

דיכוי חיסוני, כמו למשל בטיפול ארוך טווח בסטרואידים מגבירים את הסיכון לדלקות שתן.

סימנים נפוצים:

• השתנה של כמויות קטנות באופן תכוף (בעיקר בנקבות).
• כאב בעת מתן שתן
• דם בשתן
• קשיים בשליטה על שתן.
• שתיה והשתנה מרובים

חשוב לזכור שלא כל הכלבים יראו סימני מחלה, וכמובן שיש מחלות אחרות שעלולות לגרום לסימנים דומים.

דלקת שתן לרוב אינה גורמת לחום או למחלה כללית, אולם זיהומים עולים עלולים בהחלט לגרום למחלה קשה הכוללת גם חום.

אבחון:

הוטרינר יחשוד בדלקת שתן אם אחד או יותר מהסימנים מופיע.

בדיקת שתן היא לרוב דיאגנוסטית לדלקת שתן. לעיתים יש לשלוח דגימת שתן לבדיקת תרבית ורגישות ע"מ לאבחן את סוג החיידק שגורם לדלקת, ואת האנטיביוטיקה אליה הוא רגיש.

טיפול:

לרוב ייתן הוטרינר טיפול אנטיביוטי שגרתי. במקרים בהם יש חזרה של הדלקת או במקרים בהם כבר נשלחה דגימת תרבית למעבדה הטיפול יהיה ע"פ תוצאות המעבדה.

חשוב לתת את האנטיביוטיקה ע"פ הוראות הוטרינר גם אם הסימנים נעלמו! אין להפסיק טיפול אנטיביוטי לפני המועד.

לעיתים יוסיף הוטרינר תוספים מחמיצי שתן.

מדוע יש חזרתיות של דלקות שתן?

חשוב להבחין בין אי סיום הטיפול לבין מקרה חדש של זיהום בדרכי השתן.

• לעיתים ישנה עמידות של החיידקים לטיפול או שהטיפול היה קצר מדי ולכן לא הרג את כל החיידקים.
• ישנם מצבים אשר גורמים זיהומים חוזרים – למשל אבנים בשלפוחית השתן, או גידולים שמאפשרים מסתור לחיידקים.
• מקרים בהם ישנה מחלה אחרת – לדוגמא סכרת או מחלות שגורמות לדיכוי חיסוני.
• לעיתים ישנה בעיה מבנית של הכלב (לדוגמא מבנה לא תקין של הנרתיק) שגורמים לחדירת זיהומים.

במקרים אלו חשוב לשלוח למעבדה בדיקת שתן לתרבית ורגישות, ע"מ לאבחן את סוגי החיידקים ואת האנטיביוטיקה אליה הם רגישים.

בנוסף כדאי לבצע בדיקות דם כלליות וכן צילום רנטגן של הבטן הכולל את דרכי השתן, ע"מ לנסות להבין מדוע אין תגובה לטיפול או מדוע יש חזרתיות של הזיהום.

דלקות שתן קלות לאבחון ולרוב גם קלות לטיפול – גשו לוטרינר