פגיעה כלייתית / כשל כליות

פגיעה כלייתית מוגדרת כמצב שבו למעלה מ-70% מהתאים בכליות נפגעו והכליות לא מסוגלות לבצע את תפקידן הכולל:
* הפרשת "רעלים" וחומרי פסולת
* שמירת מאזן הנוזלים והמלחים בגוף
* ייצור הורמונים.

פגיעה כליתית יכולה להופיע בצורה אקוטית או כרונית. פגיעה כלייתית אקוטית הינה מצב חירום הנמשך ככל הנראה זמן קצר ובעל פוטנציאל להיות הפיך (ניתן להחלים ממנו).
לעומת זאת, פגיעה כרונית, היא תהליך המתחיל חודשים ולעיתים שנים לפני האבחון והינו לרוב בלתי הפיך.
כלבים וחתולים עם פגיעה כרונית לא יכולים להרפא, אך ניתן לעיתים לטפל בהצלחה בסימנים המלווים את המחלה ולהקל על בעל החיים ולאפשר לו איכות חיים טובה יותר.

מחלת כליה כרונית מופיעה בשכיחות גבוהה יותר בכלבים וחתולים מבוגרים, אך אינה תוצאה של זקנה בלבד.

סימנים קליניים:
הסימנים הראשונים בפגיעת כליה כרונית הינם צימאון (שתייה מרובה) והשתנה מרובה. הדבר קורה עקב חוסר יכולת של הכליות הפגועות לרכז את השתן, השתן המופרש דליל מאוד וגורם לאיבוד כמויות גדולות של מים.
סימנים אחרים אפשריים הם ירידה במשקל, פרווה מדובללת ולא מטופחת ותאבון בררני.
פגיעה מתקדמת יותר בתפקוד הכליות משבשת את מנגנון הפרשת הרעלים והפסולת מהגוף (דרך השתן) ואז הם מצטברים בדם ובאיברים השונים. מצב זה נקרא "אורמיה".
סימנים קליניים בולטים של אורמיה הינם אובדן תאבון, הקאות, כיבים בפה, ריח רע מהפה, חולשה ועייפות.

תופעות נוספות המאפיינות פגיעת כליה כרונית הינן אנמיה ולחץ דם גבוהה (ההורמון האחראי לייצור הדם-אריטרופואטין מופרש מהכליות). האנמיה מחריפה את החולשה, העייפות וחוסר התיאבון, ואילו יתר לחץ דם עלול לגרום לעיוורון פתאומי, סימנים דמויי שבץ מוחי (שינויי התנהגות ומצב רוח, איבוד הכרה או עוויתות), או פגיעה נוספת בכליות ובלב.

אבחון:
אבחון פגיעה כליתית כרונית מתבצע ע"י בדיקות דם ושתן של החיה. בדיקת שתן תראה אם הכליות יכולות לרכז שתן ואת חומרת הבעיה וכן קיומן של בעיות אחרות במערכת השתן כגון זיהום.
בדיקות דם המשמשות לאבחון תפקוד הכליות הן רמות אוריאה (או BUN) וקראטינין בדם. הכליות אחראיות על הפרשת האוריאה והקראטינין מהגוף, עלייה ברמתם מעידה על ירידה בתפקוד הכליות.
בנוסף לבדיקות הנ"ל, יש צורך בבדיקות נוספות להערכת רמת תאי הדם האדומים, שינויים במאזן המלחים ולחץ דם.
אולטרסאונד וצילומי רנטגן עשויים לסייע בהערכת מצב הכליות.

טיפול:
ניתן לטפל בחלק גדול מהכלבים והחתולים ולשפר להם את איכות החיים למשך שבועות, חודשים ואף שנים.
הטיפול בפגיעה כלייתית כרונית מותאם לכל בעל חיים בנפרד ומורכב ממזון מיוחד לבעיות כליה, טיפול בנוזלים ותרופות שנועדו לטפל בחלק מהסימנים (כגון תאבון לקוי, בחילות והקאות), ותרופות אחרות לטיפול באנמיה ויתר לחץ דם.
אכילת חלבון בכמות גדולה עלולה לגרום לחלק מבעלי החיים לפתח מחלה חריפה יותר, כיוון שהחלבונים הנ"ל מתפרקים בגוף ותוצרי הפירוק שלהם אמורים להיות מופרשים דרך הכליות, במחלה ישארו חומרי פסולת אלו בגוף ולא יופרשו.
אחת הבעיות הקשות במחלה זו היא התייבשות, והיא מסוכנת במיוחד לחולי כליות, מצבם עלול להתדרדר אם לא יטופלו מיידית. חל איסור מוחלט למנוע שתיה מכלבים וחתולים עם פגיעה כליתית!

בבני אדם, פגיעה כלייתית לרוב מטופלת ע"י דיאליזה והשתלת כליה. בכלבים וחתולים הם מבוצעים כיום במקומות ספורים בעיקר בארה"ב, אולם עלותם גבוהה מאוד ואחוזי ההצלחה עדיין אינם גבוהים מספיק.



תתי עמודים

ליצירת קשר ב- whatsapp

ליצירת קשר

צרו איתנו קשר